המצב הביטחוני הרעוע, מותח את עצביהם של אזרחי ישראל, שנהיו דרוכים בכל יציאה לרחוב או שהות במקום ציבורי. העובדה כי סכיני המחבלים השפלים היכו בכל עיר, בכל שעה ובכל סיטואציה, הפכה את החרדה לחשש הגיוני.

שלי דביר, חברת מועצת עיריית תל אביב, העלתה הבוקר פוסט ארוך לרשת, ובו תיארה סיטואציה מורכבת בה נתקלה. הרשת געשה, והגולשים נקרעו בין ההזדהות עם הסיפור האנושי מחמם הלב, לבין הזהירות המתבקשת. וכה כתבה:

"קו 129 בדרך למשרד הבוקר –

עולה בסנטר לכיוון רח שוקן. מתיישבת בספסל האחרון ולפני אדם יחסית מבוגר, יושב לבד, מתחיל ללחוש ואז הלחישות מתגברות לצעקות,ממש צעקות, בערבית.

אבל אם מנטרלים את אפקט החרדה שכולם נמצאים בו בימים אלה, מבינים במהירות שהוא לא מזיק אלא חולה (בלי להיות מאבחנת חשבתי שזה תסמונת טורט). כל הנוסעים נבהלים מבקשים מהנהגת לעצור את האוטובוס.

היא עוצרת, מגיעה אליו באנושיות מקסימה, שואלת אם הכל בסדר, לאן הוא צריך להגיע, ומזמינה אותו לשבת לצדה.

נוסעים שונים מבקשים מהנהגת להוריד אותו מהאוטובוס, למרות שהוא לא אלים, לא מתפרע אלא פשוט צועק בערבית ובוכה ואז נרגע.

הנהגת אומרת להם שהם יכולים לרדת אם הם מפחדים והיא תעצור להם אפילו לא בתחנה, אבל לא מורידה אותו. מגיעה אליו ומזמינה אותו שוב לשבת על ידה אם זה ירגיע אותו.

מחצית מהנוסעים אכן יורדים.

ניגשתי לנהגת וביקשתי את שמה המלא – היא שאלה "מה עשיתי?" חשבה שאתלונן.

השבתי שאני רוצה לכתוב מכתב המלצה עליה לחברת דן על האנושיות שבה נהגה ועל כך שלא נגררה ללחץ.

וכך התחיל היום הזה, בתקווה.

**תוספת בעקבות בקשות בתגובות- שמה של הנהגת רותי טהרני, מגיעות לה כל המחמאות, אבל במציאות העצובה שלנו אני מקווה שלא יבולע לה בגלל הפוסט הזה".

הפוסט שזכה לאלפי שיתופים ולתגובות אוהדות, העלה גם ביקורת מצד גולשים שטענו כי היה עליה להוריד את הערבי. בשיחה עם NEXTER אמרה הנהגת כי תמשיך להתנהג באותו אופן, גם אם תיתקל במקרה נוסף שכזה.

"אני ערה למצב הביטחוני הקיים, אבל יש גבול לכל דבר", אמרה טהרני ל – NEXTER. "עצרתי את האוטובוס בצד, כדי להבין מה קורה עם הנוסע. ניגשתי אליו באדיבות, שאלתי אותו אם הכול בסדר, אם הוא זקוק לעזרה ומוכן לשבת לידי. הרגעתי אותו שהכול בסדר ושלא ידאג. ראיתי שמדובר באדם מבוגר שלא חש בטוב ולא מהווה סכנה לאף אחד, ובטח הוא לא מחבל".

"אצלנו בחברה כולם שווים – יהודים, ערבים. החינוך שלי מהבית לכבד כל אחד ולא להפלות איש לרעה. במקרה הזה הפעלתי שיקול דעת. הנוסעים לא היו בשום סכנת חיים ולא היה מדובר במחבל. סתם להוריד נוסע ערבי רק בגלל שנוסעים ביקשו? נראה לי שזה מוגזם. אני גאה במעשה שעשיתי, וכך אנחנו נוהגים בחברה לתת יחס שווה לכולם".